אחת הסיבות העיקריות והבלעדיות שאני מרגיש מבורך על כך שנולדתי אל תוך הטירוף של המדינה היפה הזו היא ריבוי הטחינה!
אני פשוט אוהב אותה, ולא אהבה של פחד אלא אהבת אמת, היא יכולה מבחינתי לשבת בצלחת של כל אחד מכם, להכנס לכם לפה להאריך את חייכם, לשמח לבבכם ואני, אני לא אקנא לרגע, גם לא ארגיש נבגד.
הספר הראשון בסין שסקר את תפקידם של צמחי מרפא, מינרליים, אבנים, חיות, דגנים וכו, שנכתב בסין נקרא Shen nong ben cao jing, "החקלאי השמיימי", שעל פי הסיפורים הסתובב על הארץ מלפני כ-5000 שנה. האדון המכובד היה מסתובב ובודק על עצמו את השפעותיהם של חומרים שונים ופעמים רבות אפילו הורעל (מסירות למקצוע). הוא סיווג את החומרים השונים ל - 3 רמות - עליון (שמיימי), אמצעי ( אדם), ותחתון (אדמה).
בקצרה:
עליון- חומרים שמטרתם הזנת החיים, משמשים בעיקר כשהאדם בריא, על מנת להאדיר את בריאותו ולהאריך חייו. הם לא רעילים, וצריכתם לאורך זמן לא תפגע בגוף. הם יודעים לעשות את הגוף "קל" (היכולת לעוף:) או ללכת לאורך זמן ללא התעייפות), מחזקים את האנרגיה ומונעים את ההזדקנות.
אמצעי- חומרים אלו מזינים את "אישיותו" של האדם. הם עלולים להיות רעילים ולכן צריך להכינם בדרכים מיוחדות (על-מנת לנטרל את רעילותם). השימוש בהם הוא לצורך שליטה במחלה, חיזוק (כשיש כבר חוסר) או הרגעה. למעשה הם המתאימים ביותר כשהאדם לא בריא אבל גם לא ממש חולה (כמו המון מאיתנו).
תחתון- חומרים המטפלים במחלות. לרוב הם רעילים ולא ניתן להשתמש בהם לאורך זמן. משמשים כאשר גורם מחלה הכניע את כוחו של הגוף, הצטברות של רעלים, מחלות אקוטיות.
נחזור לטחינה:
בקטוגריה של דגנים בספר של החקלאי השמיימי, נמצא השומשום (בקטגוריית הדגנים) כראשון תחת הסיווג של "שמיימי"- עליון. החקלאי כותב:
"טעמו מתוק והוא מאוזן (חום-קור), הוא אינו רעיל ומטפל בעיקר במרכז פגוע, חלש ותחושת עייפות. הוא מחזק את חמשת האיברים החיוניים, את האנרגיה הפיזית, מקדם את התחזקות השרירים, הבשר ומזין את מח העצם. שימוש ממושך עושה את הגוף קל ומאריך חיים.."
המרכז ברפואה הסינית, בין השאר מדבר על הפעילות של מע' העיכול, היא זו שאחראית על התנועה פנימה והחוצה, מעלה ומטה, אוכל נכנס מלמעלה ויוצא מלמטה, הטהור (חומרים חיוניים) נספג ומשמש את גופנו, והעכור (פסולת), הופך לצואה אחרי מיצוי ויוצא מלמטה. כמעט כל סלידה מהבריאות תפגע לנו במרכז ,אך חיזוק המרכז יכול לסייע בפעילות ההבראה התקינה של הגוף כולו.
השומשום נחשב על פי הרפואה הסינית למלחלח ומונע יובש, לכן יכול להקל בהתאמה על סימפטומים כמו עצירות, אנמיה, טחורים, טינטון, יובש בעיניים, שיעול יבש ויובש בגרון. בשימוש חיצוני הוא יכול להרגיע כוויות וצריבות.
הוא מפוצץ בסידן! פי -7 מחלב, ולא רק זה, בחלב יש גם זרחן שמקשה על ספיגת הסידן ולכן, גם הכמות המעטה יחסית לטחינה של סידן לא נספגת טוב. הסידן הוא בין השאר הוא היסוד האחראי על טונוס השרירים, והוא מרכיב חשוב ביותר במבניות של העצם, מה שמסביר את תובנת החקלאי השמיימי.
בזרעי השומשום אין כולסטרול, אך יש ריכוז גבוה יחסית של שומן (על סוגיו השונים), הכולסטרול הוא זה שנוטה לשקוע בדפנות כלי הדם. כך שבעצם אנו מרוויחים את התועלת שבשומן (חיזוק ממברנות התאים, מסייע עיקרי בספיגת וויטמנים) ולא את הנזק מצריכת יתר של כולסטרול. (שווה לציין שכולסטרול מיוצר בגוף ובמידה בריאה אנחנו זקוקים לו מאוד).
* הרוב הגדול של החומרים ה"שמיימיים" נמכרים היום יחסית ביוקר כמו: שמן זרעי המפ ופטריות ריישי. טחינה לעומת זאת ניתן לצרוך אפילו אורגנית ב -12 שקל לחצי ליטר.
אז, כשכל זה נאמר וכמובן שזה רק על קצה המזלג, אני אוהב טחינה! האם טחינה טובה לכם וכמה? זה תלוי במצבו של כל אחד מאתנו. האם אני צורך בכל מקרה הרבה שומן? איזה שומן אני צורך? האם אני עושה פעילות גופנית באופן קבוע? אני סובל הרבה מסימני יובש? או דווקא יותר חווה סימני "לחות" ( נזלת, ליחה, שומן עודף….)
יש לכם מתכוני טחינה מומלצים, שתפו!
